כיצד להיכנס לאתר הארץ בלי לשלם

הפוסט זה לבטח לא יתפרסם בעיתון הארץ. 

אודה שהתלבטתי אם לפרסם ברבים את המידע הזה. אמנם לא המצאתי כאן דבר ואת השיטה להיכנס לאתר הארץ בלי לשלם מצאתי אני עצמי באתרים אחרים, אבל עומדת עדיין השאלה – מדוע לעמוד דווקא לצידם של אלה שרוצים לקרוא את עיתון הארץ אבל אינם מוכנים לשלם את דמי הכניסה?

שאלה טובה. זמן רב חשבתי שראוי לשמור את המידע הזה לעצמי. בסך הכל מדובר בעסק שמספק שירות ייחודי. אין עוד עיתון כמו הארץ בעברית וגם בעולם לא נותרו רבים כמותו. נחוץ כסף להפעיל אופרציה מורכבת שכזו והיא חייבת להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. אבל לאחרונה שמתי לב שמעצם היותו הבמה האחרונה לדיון ציבורי וחופשי בארץ, מרחיב הארץ ללא הרף את גבולות הדיון עד אבסורד, ובכך מציב בסימן שאלה את עצם חשיבותו ועילת קיומו.

יש להבין כי הארץ ודומיו בעולם, והניו יורק טיימס בראשם, אמורים – מתוך יומרתם שלהם – לשמש אי מפלט של היגיון, שמורת טבע של שפיות בעולם הולך ומיטמטם, הולך ומתבהם, חג, מתבלבל ונופל. מי שמשלם על מנוי מקבל לא רק גישה לתוכן עילי אלא גם תומך במוסד שתפקידו להפריד בין אמת לשקר, בין היגיון לאיגיון, בין דברי טעם לדברי הבל. בתשלום הצנוע שהוא מעלה הוא מסייע בקיום ציוויליזציה שעתידה נתון בסכנה.

אבל תחת זאת הארץ הפך עצמו למעבדה בה נידונים כל הנושאים לא מתוך העמדה שהעיתון מתיימר לייצג אלא מתוך הבלבול השורה בעולם. במסגרת התפוררות הכללית של כל מה שמוכר וידוע וברור ומובן מאליו מעלה הארץ לדיון את כל שאלות היסוד של החברה והאדם בתמימות של ילד בן ארבע ודן בהן בעינים של אשמאי זקן ומנוון. הרדיקליזציה הופכת כל אבן, מגיעה לכל חור ונוגעת בכל נים ונימה. אין פרה שנותרה בקדושתה. כל רעיון ראוי לדיון וכל שאלה ראויה לבחינה: האם נתניהו אינו בעצם צ'רצ'יל? האם עמוס עוז לא היה בעצם נשיא שבט נידח של אנשים לבנים? האם ללעוג לניצולי פיגוע ירי בבית ספר זו אינה בעצם גאונות לשמה?

ומתוך שהכל פתוח לדיון והרשות נתונה מתבלטת שאלה אחת שמקומה נפקד בשיח הנרחב וקדושתה אינה מוטלת בספק: קדושת השורה התחתונה. כלומר, מה זאת אומרת? הרי מדובר בעסק מסחרי, האם יעלה על הדעת למנוע ממנו את מיקסום רווחיו? אז ברשותכם, דווקא את השאלה הזו אני רוצה להציג: למה שלא ניכנס כולנו לאתר הארץ בלי לשלם? בעיה למצוא 15 מיליון סיבות לעשות זאת? החל ממאבק בערכי הקפיטליזם החזירי וכלה באקטיביזם למען שקיפות ופתיחות ברשת, נימוקים למכביר מתגלגלים על הרצפה. רק ללקט ולהשתמש. כשאין בבסיס הטיעון שום מחויבות להגינות ולאחריות, ואין שום אמפטיה אנושית, אין גם שום בעיה לתפור נימוקים כדי לכסות על כל עוולה ולהצדיק כל חרפה.

אז הנה אני טוען: שיזדיין הרווח שלכם! איפה כתוב שעיסוק בתרבות וחברה ופוליטיקה זה עסק? אם זה באמת כל כך חשובים לכם כל הנושאים האלו ואתם כל כך מחויבים לעיסוק בהם למה שלא תעשו את זה בהתנדבות? ואז נראה באמת כמה זה זה חשוב לכם. אמנם זה טיעון דמגוגי, וכחני לצורך הוויכוח בלבד, אבל במה הוא שונה מהטיעונים האינפנטילים שהועלו בקישורים שצירפתי?

על כן, כל מי שרוצה להיכנס לאתר הארץ ולקרוא את כל תכניו ללא הפרעה בחינם אין שקל, אנא שיזרוק לי שורה באימייל המופיע למטה ואשלח לו את המתכון. אגב, כל העניין חוקי לגמרי. הם כאלה גרועים בטכנולוגיה שלא צריך מאמץ מיוחד כדי לחשוף את מה שהם מנסים לחסום. גם בזה אין שום דמיון בינם לבין הניו יורק טיימס.